שלבים ריגשיים- תודעתיים הצפויים- אפשריים למתמודדים עם מחלת הסרטן 

אימון אישי למתמודדים והמחלימים ממחלת הסרטן

התנסות אישית:

בחודש אפריל 2004, בגיל 56  נתגלה כי אני חולה במחלת הסרטן. היה זה

גידול ממאיר (אדנו-קרצינומה), בראש הלבלב, עם פיזור לצדדים.

סרטן מסוג זה , כך מסרו לי רופאי, נחשב כסרטן קשה במיוחד עם סיכויי החלמה או שרידה, נמוכים ביותר וזאת  לאור הסטטיסטיקה הרפואית הידועה.

היה עלי לעבור ניתוח בשם "וויפל", הנחשב לאחד הניתוחים המורכבים בכירורגיה פנימית. בניתוח זה הוצאו מגופי חלקים ממערכת העיכול: ראש הלבלב, התריסריון, כיס המרה וחלק מהקיבה ונעשתה רקונסטרוקציה של מערכת העיכול.

בתום הניתוח הקשה הפסדתי ממשקלי כ-15 ק"ג באחת, והפכתי לרזה מאד. אבדתי את רוב מסת השרירים שלי, וגופי היה חלש מאד.

לאחר תקופת החלמה

יפה  עם טיפולים אלה. לא הרגשתי חולשה משמעותית או מגבלה מיוחדת אחרת בתקופה זו ויכולתי לנהל אורח חיים כמעט רגיל. 

זכיתי לתקופה בת שנתיים בה היה גופי נקי מתאים סרטניים גלויים והרגשתי היתה  טובה. שיקמתי את גופי כמעט לחלוטין  וחזרתי לכל פעילותיי הרגילות, כולל פעילות ספורטיבית יומית.

מערכת העיכול "למדה", בדרך נס, לתפקד בתנאים החדשים (לאחר הרקונסטרוקציה שנעשתה). ולא היו לי כל מגבלות תזונתיות או אחרות.חוויתי אז מעין תחושת "ניצחון" על המחלה והאמנתי או יותר נכון קיוויתי כי החלמתי באופן  מלא וסופי.

בבדיקה שגרתית שנעשתה בתום השנתיים, נתגלו לפתע גרורת סרטניות בריאות. נעשתה לי ביופסיה בדיקור ריאות שאישרה את האבחנה. הרופאה האונקולוגית שהייתי בטיפולה הגדירה זאת כ"שלב 4 " בהתפתחות המחלה. שנחשב כשלב מתקדם, ועפ"י הסטטיסטיקה, בדר"כ, גם האחרון.

מעבר להלם הראשוני, חוויתי אכזבה עמוקה ותחושה קשה של "בגידת הגוף".  התחלתי להבין שהפעם מדובר בהתמודדות נמשכת ולאורך זמן. הבנתי שבשבילי לא היה הפתרון "ניתוח אחד- וגמרנו עם זה". אלא שאם ברצוני להמשיך ולחיות אצטרך הפעם לקחת אחריות מלאה ועמוקה יותר לחיי. ידעתי גם שחיי זועקים לשינוי ולצמיחה תודעתית נוספת, ובחרתי ללכת עם זה את כל הדרך. 

שוב עברתי סידרה של טיפולים כימותראפיים,שאחריהם קטנו הגרורות וחלקן אף נעלמו. אך יחד עם זאת הרגשתי הפעם היטב את חולשת הגוף והפגיעות שנגרמו למערכת העיכול כתוצאה מהטיפולים.

הרגשתי שהפתרון וההחלמה האמיתית המיוחלת, כזו שתמנע את חזרת המחלה,  לא תבואו מטיפולים כימיים בלבד.  מעתה התמקדתי (בנוסף לטיפולים הרפואיים) בשינוי ובהתפתחות המצב התודעתי שלי לשלב נוסף. האמנתי וידעתי עמוק בתוכי ש"הגוף שיצר - הוא הגוף שיכול להחלים". שהכל הוא עניין של תהליכים ביו-כימיים בגוף המושפעים ישירות ממצב התודעה, ושאין מצב בריאותי, מבחינתי, שאיננו הפיך. האמנתי בכל ליבי ואני עדיין מאמין שבכוח התודעה ניתן לחולל ניסים. ואכן, חיי הם נס מתמשך ויום יומי.

בינתיים כאמור,נעצרה התפתחות הגרורות ואף נצפתה בהן נסיגה נוספת. הרגשתי הכללית  מצויינת,  ואינני חש כל מגבלה רפואית-פיזית בחיי.

סרבתי לשתף פעולה עם פחדי המוות והחרדות שליוו אותי מאז התגלות המחלה ולפני קבלת תוצאות של כל בדיקה ובדיקה שעברתי -("מה יהיה אם המחלה חזרה או התפשטה?"),  חרדות אלה התפוגגו ונעלמו כליל עם הזמן ובעקבות העבודה הפנימית שעשיתי. שחררתי את עצמי לחלוטין מהרגשת "הקורבן"  ומהרגשת המסכנות שהתלוותה לכך ("למה זה קרה לי"?). התמלאתי באמונה ובשימחת חיים מחודשת, בהכרת תודה למה שיש  וזכיתי בנוכחות קלה, משוחררת ומבורכת ברגע ההווה ב"כאן ובעכשיו", בנשימה הנוכחית. שהוא הרגע היחידי שבאמת קיים.למדתי להיוולד מחדש בכל נשימה ובכל רגע.

 גיליתי מחדש את האהבה שיש בי לחיים ולבני אדם, ובעיקר לאלה שחייהם הצטלבו בשלי בכל מיני אופנים וזמנים עת פסענו ביחד לאורכה של דרך. למדתי לקבל ולסלוח לחוסר השלמות האנושית ובמיוחד לזו שלי.

אני יודע היום עד כמה החיים "שבירים" ומשתנים תדיר ועד כמה הם לא מובנים מאליהם. למדתי לזרום עם כך, לשחרר שליטה מעיקה, להפסיק לפחד מהלא-נודע,  ובעיקר להנות מהפשוט ומהקיים.

למדתי להרגיע ולהשקיט את ה"רעשים הפנימיים" (המחשבות האובססיביות) שלי שגרמו לי לניתוק מעצמי האותנטי, לחוסר שקט ולדאגות מיותרות ומטרידות.

אני שמח בכל יום מחדש על ההזדמנות הניתנת לי להמשיך לחיות, להנות, לאהוב, לכעוס, להתעצב, לצמוח, להתחדש, ולתת את עצמי ומעצמי. ובעצם למדתי את "האמנות להיות".

מאחר  ואני עוסק באימון אישי וכמרצה (בעל נסיון של כ- 25 שנים) בנושאים של התפתחות תודעתית ופיתוח כישורי חיים,  יצרתי את שיטת האימון "הגוף שיצר הוא הגוף שיכול להחלים" המיועדת למתמודדים והמחלימים ממחלת הסרטן, ואני שמח לתמוך,לחלוק, ללמוד, ללמד, לאמן ולהעניק מניסיוני בתחום זה.

תכני  הייעוץ:

• ההחלמה - כיעד. ללמוד לקחת אחריות על תהליך ההחלמה . יצירת ההתכוונות הפנימית הנכונה לשם כך..

?·       קבלת כלים להתמודדות תודעתית וריגשית יעילה עם המחלה. ("לא את הסרטן אנו מנצחים אלא את אותו חלק בתוכנו שלעיתים מרגיש מובס ונוטה להרים ידיים"). 

?·       יסודות ועקרונות בהתפתחות תודעתית/ רוחנית/ נפשית מתוך הכרה בעיקרון ש"תודעה יוצרת ומשפיעה על גוף ומציאות" (Consciousness over body ) .

ביסוס ההכרה ומתן מקום לאפשרות " שהגוף שיצר את המחלה הוא גם הגוף שיכול להחלים אותה".

• הבנת הסיבות האינדיבידואליות להיווצרות ו/או הופעת המחלה (ברמה הרוחנית / נפשית). וזיהוי ההזדמנויות לצמיחה הטמונות בכך (הנסתרות בדר"כ והניתנות להבנה בדיעבד),
• לימוד ותרגול טכניקות להתבוננות פנימית משחררת. מדיטציות (שקטות ודינמיות) -ייחודיות ויעילות, להרגעת המיינד והגוף (מהמחשבות/ החרדות/ הפחדים). התחברות למהות השלווה והרוגע הפנימיים.
• תרגילי דמיון מודרך ייחודיים המסייעים באופן משמעותי בתהליך ההחלמה.
• התמודדות יעילה עם "התקפי חרדה" ופחדים, בכל פעם שנדמה שהמחלה חוזרת או מתגברת. או לפני כל בדיקה רפואית (C.T., מרקרים וכד').
• לימוד ותירגול "אלכימיה ריגשית". פיתוח אמנות זו תסייע לנו בשיקום ובהתמרה (Tranformation) של רגשות "כבדים" ומעיקים (כ-כעס, כאב ריגשי, עצב, עלבון עמוק תחושת מובסות ((defeat וכיו"ב) בין שמקורם בעבר ובין בהווה - וצמיחה לאנרגיה של חיות חיוניות ושימחת חיים מחודשת.
• פיתוח היכולת להיות נוכח באופן מלא ברגע ההווה, לזרום עם השינויים,לשחרר ולהרפות ללמוד להנות מהתנועה לעבר הלא נודע, תוך השתחררות מהפחדים המשתקים של חוסר ודאות.( "מה יהיה?")
• יצירת סביבה בטוחה, תומכת ומשתפת המסייעת ומאיצה את תהליך ההחלמה.
• הומור עצמי וקבלה עצמית -כדרך חיים. "לב שמח ייטיב גהה (בריאות) ורוח נכאה תייבש גרם" (עצם). (משלי י"ז)

 אימון וייעוץ אישי ((Coaching ליחידים